קנינו יין שבחרנו היטב, או אולי קבלנו במתנה לקראת החג.
איך כדאי לשמור עליו בבית?
באירופה של ימי הביניים אנשים נמנעו מלשתות מים בגלל טעמם וריחם הרע שנבעו מהזיהומים שבהם.
לחילופין הם נהגו לשתות בירה או יין. מכיוון שכך, שימור היין היה צורך חיוני ורבים מהבתים היו מצוידים במרתף.
מרתף יינות או מקרר יין הם אפשרות מועדפת לשימור של יין, אלא שכיום מעטים הבתים המצויידים במרתף יינות. כיצד בכל זאת אפשר לשמר את טעמו של היין לאורך זמן?
להלן 7 כללים של "עשה" ו"אל תעשה" לשימור יין:
1. מקום קריר – הטמפ' המומלצת ליין לבן או אדום – 12-16 מעלות צלסיוס.
כל פינה קרירה בבית בעלת טמפ' קבועה יחסית תתאים. כמובן שלא במטבח ליד הגז, אלא אם עשינו בידוד, לא בסלון בצמוד למזגן או לתנור. בהחלט יכול להיות בממ"ד שבדרך כלל קריר משאר חלקי הבית, או אפילו בארון בגדים, בצמוד לרצפה...
2. מקום חשוך – חשיפה לאור מחמצנת את היין. היין הוא "משקה חי" שממשיכים להתרחש בו תהליכים כימיים גם בזמן שהוא בבקבוק, עובדה שמשפיעה כמובן לאורך זמן על טעמיו, ריחותיו וכמובן על צבעו (הצבע של היין הוא אחד מהמדדים להרכב של היין ולאיכות שלו). כאמור, חלק מהתהליכים הכימייים המתרחשים ביין מושפעים מנוכחות של חמצן ולכן כדאי להימנע מחדירה של חמצן אליו. חדירה של אור לבקבוק תשפיע על החמצן המועט שנמצא בו ועל החמצן המומס בתוכו. לכן, מומלץ להרחיק את הבקבוק ממקור אור ובטח שלא לאחסן אותו ליד חלון גדול, גם אם זה מתבקש מבחינה עיצובית...
גם כשקונים יין מומלץ לוודא שבחנות מקפידים על תנאי אחסון אלו ולא מציבים את היין ליד וויטרינה מוכת שמש.
3. טמפ' אחידה – כאשר הטמפ' עולה, הנוזל מתרחב ויכול אף לגרום לדחיפה של פקק השעם החוצה. כאשר הטמפ' יורדת, נוצרת פעולה הפוכה המזיקה ליין.
4. לחות – אידיאלי בין 50%-70% מה שמונע התייבשות של הפקק ובכך מגן מפני חדירה של חמצן לתוכו. לנושא זה מעט קשה לדאוג בבית ללא אמצעים חיצוניים (כגון יחידות לניטור ובקרה של קירור ולחות) שמתאפשרים במקררי יינות, חדרי יין מיוחדים ובמרתפים.
5. ללא טלטול – טלטול והזזה של היין פוגעים באיכותו. למשל כששולחים יין לתחרות עולמית בחו"ל, היינות נשלחים מספר ימים לפני התחרות, על מנת שעד לזמן הטעימה, הם יספיקו "לנוח" מטלטלת הדרך. גם אם קנינו יין בחו"ל, מומלץ לקבע אותו היטב במזוודה וברכב, ולהתאפק לא לשתות מיד כשחוזרים לארץ.
6. בסביבה ללא ריחות יוצאי דופן – לפקק השעם ישנה נטייה לספוח ריחות. כדאי שהמקום החשוך והקריר שאנחנו מאחסנים בו את היין לא יהיה ליד אבקות הכביסה או חומרים מדפיי ריח אחרים.
7. בשכיבה – כאשר פקק השעם בה במגע עם הנוזל, הוא מתרחב (בגלל צפיפות החומר הנמוכה שלו) ובכך מונע חדירה של... כמובן... חמצן.
לסיכום: בשכיבה, בחושך ובקור – הם תנאים שניתן לאתר כמעט בכל בית (ולא רק בבית פולני...) בתנאים שכאלה ניתן לאחסן יין לשנים ספורות תוך שמירה על איכותו.
לכמה זמן בדיוק והאם היין בהכרח משתבח עם הזמן? – על זה בכתבה הבאה.
שבוע טוב, ולחיים!
אילת הר-אבן
cellar master
אהבתם את הכתבה?
סמנו למטה "לייק"
